ליבוביץ נ' מי אביבים 2010 בע"מ

החלטה

1.השלמת החלטה לאשר תובענה ייצוגית של המבקש כנגד המשיבה בגין החזר "הוצאות גבייה" בסך 22 ש"ח ו – 23 ₪, בגין דוחות חנייה שנגבו מהמבקש ומחברי הקבוצה התובעת ע"י המשיבה שלא כדין, לטענת המבקש.

2.המבקש הוא תושב העיר תל אביב. המשיבה הטילה על המבקש קנס בגין חנייה במקום אסור. המבקש לא שילם את הקנס במועד. המשיבה דרשה מהמבקש "הוצאות גבייה" בסך 22 ₪. המשיבה טענה כי ההוצאות הכרוכות במשלוח מכתב דרישה בדואר רשום עולות לפחות 32 ₪. בשל תקנות הגבייה הקובעות סכום מקסימלי להוצאות גבייה של מכתב דרישה בדואר רשום בסך של 22 ₪ הסתפקה המשיבה בגביית 22 ₪ בלבד (ביום 15.1.2013 הועלה תעריף זה בתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאת מרביות), תשע"א-2011 (להלן: "תקנות הגביה") ל– 23 ₪). המבקש טוען כי העלות של כל מכתב דרישה כזה בדואר רשום היא, לכל היותר, כ – 9 ₪, כך שהמשיבה, לשיטתו, גבתה ביתר לפחות כ- 13 ₪ שלא כדין. בחישובו לקח המבקש בחשבון את עלות איתור הכתובת במשרד הפנים, ייצור המכתב ושליחתו.

3.ביום 30.9.2013, במהלך הדיון שהתקיים לפניי בתובענה דומה שהגיש המבקש (ת"צ 10343-03-13 עדי ליבוביץ נ' עיריית ת"א) ניתנה על ידי החלטה מפורטת לאשר את התובענה הייצוגית שבנדון. נימוקיי לאישור היו, בין היתר, כי המטריה המשפטית זהה לתובענה ייצוגית אחרת שהגיש המבקש כנגד המשיבה, בה אישרתי את התובענה כייצוגית לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים. (ראו: ת"צ 21832-02-12 עדי ליבוביץ נ' מי אביבים, החלטת האישור מיום 27.11.2012, להלן: "פרשת מי אביבים" ). עוד ציינתי בהחלטתי מיום 30.9.2013 כי –

"בנסיבות אלה אינני רואה מקום לדיון מחודש לאור החלטתי המפורטת בתיק 21832-02-12 ולאור החלטת ביהמ"ש העליון בערעור, מפי כב' השופט פוגלמן".

4.ב"כ המבקש הגיש בקשה להשלמת החלטתי הנ"ל, באשר להגדרת הקבוצה, התובע המייצג ובא כוחו, הגדרת עילת התובענה, השאלות העומדות להכרעה, הסעדים הנתבעים, פרסום הודעות לחברי הקבוצה ופסיקת שכ"ט לב"כ התובע המייצג. המשיבה הסכימה כי תינתן החלטה משלימה באשר לפרטים הנ"ל, פרט לשכ"ט לב"כ המבקש, שלדעתה הוא איננו זכאי לו, מאחר שממילא הוא קיבל שכ"ט במסגרת בקשת האישור שנתקבלה בתובענה דומה שהגיש בפרשת מי אביבים, כך שלא נדרשה ממנו השקעה נוספת לצורך הכנת התובענה דנן.

5.באשר לזכות לפסיקת הוצאות של בקשת האישור, מתקיים הרציונאל של הרצון לתמרץ תובעים ייצוגיים ובאי כוחם. עם זאת, ההשקעה שנדרשה להכנת הבקשה לאישור בתובענה זו פחותה לאחר הכנת התיק בפרשת מי אביבים. ב"כ המבקש אף ציין בסע' 6 לבקשתו:

"אין חולק כי בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 30.9.13 נחסך זמן שיפוטי יקר וכן זמנם של צדדים ואין חולק גם כי אכן השאלה המשפטית העולה בתיק דנן ובת"צ 21832-02-12 (ליבוביץ נ' מי אביבים) זהה, ואולם עדיין בוצעה על ידי ב"כ המבקש עבודה משפטית רבה בקשר לאישור התובענה בתיק דנן כיצוגית ...".

(ההדגשות שלי, י"ש).

כפי שגם מציין ב"כ המבקש, השאלה המשפטית בשתי התובענות זהה, ולכן לאחר שקיבל בתיק ההוא שכ"ט מלא, מגיע לו בתיק דנן שכ"ט מופחת. אין לקבל את עמדת המשיבה כי הוא לא זכאי כלל לשכ"ט בגין בקשת האישור שנתקבלה, שכן אף בעצם הגשת התיק דנן, יש טרחה מסוימת.

פרטים והוראות בקשר לאישור הבקשה

6.לאור האמור לעיל, במצטבר, אני מאשרת את הגשת התובענה בת"צ 21899-02-12 כתובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. בהתאם להוראת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כדלקמן:

א.הגדרת הקבוצה

הקבוצה בשמה תוגש התובענה תוגדר:

"כל תושבי העיר תל אביב - יפו שמהם גבתה המשיבה "הוצאות גבייה" בסך של 22 ₪ (מיום 1.5.2011 ועד ליום 15.1.2013) או 23 ₪ (החל מיום 15.1.2013 ועד ליום 30.9.2013) בשל אי תשלום דוח חנייה, החל מיום 1.5.2011 ועד ליום 30.9.2013.

ב.התובע המייצג ובא הכוח המייצג

הקבוצה תיוצג על ידי המבקש, עדי ליבוביץ, באמצעות באי כוחו, עו"ד דן שריזלי ועו"ד ירון שריזלי, מרח' מנחם בגין 7, רמת גן 52521.

ג.עילות התביעה והשאלות המשותפות

התובענה מאושרת כנגד המשיבה בעילה לפי סעיף 11 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות: "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר".

השאלות המשותפות לחברי הקבוצה העומדות להכרעה הן: